הוספת נהג לביטוח רכב: מה קורה כשמישהו אחר נוהג ברכב

אפשר לתת לאדם אחר לנהוג ברכב, אבל מה שקורה אחרי תאונה תלוי בשני דברים: באיזה ביטוח מדובר, ומה אמרתם לחברת הביטוח על מי שצפוי לנהוג. בביטוח החובה של רכב פרטי כמעט כל מי שנוהג ברשותכם ויש לו רישיון מכוסה, אבל תשובה לא נכונה על הנהג הצעיר ביותר עולה כסף. במקיף ובצד ג' השאלה היא אם הנהג נכלל בהגדרה שכתובה במפרט, ושם נהג "לא מוגדר" יכול לגמור בתביעה שנדחית. הוספת נהג היא בעצם עדכון של שני המסמכים האלה.

חובה מול מקיף: שתי שאלות שונות

את ההבדלים הבסיסיים בין שלושת הביטוחים פירטנו במדריך חובה, צד ג' ומקיף. כאן נתמקד בשאלה מי נוהג.

בחובה: מי שנוהג ברשותכם מכוסה

ביטוח החובה מכסה נזקי גוף. לפי הפוליסה התקנית לביטוח חובה, ברכב פרטי רשאים לנהוג בעל הפוליסה, בעל הרכב, מי שמחזיק ברכב כדין, וכל מי שמשתמש ברכב בהיתר מאחד מהם. אין בחובה של רכב פרטי רשימת נהגים בשם. רק באופנוע ובמונית תעודת הביטוח יכולה לקבוע שרק מי ששמו נקוב בה רשאי לנהוג.

יותר מזה: פקודת ביטוח רכב מנועי קובעת שאין תוקף, לגבי החבות שחייבת בביטוח, לשום הגבלה בפוליסה שמבוססת על הגיל של הנוהגים או על משך הזמן שיש להם רישיון. במילים פשוטות, נפגע בתאונה לא יישאר בלי כיסוי רק כי הנהג היה צעיר מדי לפי מה שהוצהר.

אז למה בכל זאת צריך להצהיר על נהג צעיר בחובה

כי המחיר. בחובה נשאלים שלוש שאלות על הנהג הצעיר ביותר שצפוי לנהוג ברכב: הגיל שלו, האם זה נהג או נהגת, ומתי קיבל רישיון. התשובות נרשמות בספח, מסמך שמצורף לתעודת הביטוח. על המשתנים האלה כתבנו במדריך מחיר ביטוח החובה.

אם התשובה לא הייתה מלאה וכנה, ובגללה נקבעה פרמיה נמוכה יותר (הפרמיה היא דמי הביטוח), הפוליסה התקנית קובעת מה קורה אם הייתה תאונה לפני שהחוזה בוטל:

• נפגע בעל הפוליסה עצמו: הוא משלם למבטח פיצוי מוסכם בגובה הפיצוי שמגיע לו על נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל), אבל לא יותר מ-10,000 שקל.
• נפגעו אחרים: בעל הפוליסה משלם 2,500 שקל על כל נפגע שהמבטח פיצה, לא יותר ממחצית הפיצוי לאותו נפגע, ובסך הכול לא יותר מ-10,000 שקל.

המבטח יכול לקזז את הסכום מהפיצוי שמגיע לבעל הפוליסה, אחרי שישלח הודעה מנומקת. והוא לא זכאי לפיצוי הזה אם ידע, או יכול היה לדעת, שהתשובה בספח לא נכונה. חשוב גם שמעבר לפיצוי המוסכם, הפוליסה התקנית לא נותנת למבטח בחובה שום סעד אחר על הפרת חובת הגילוי.

נהג בלי רישיון: כאן הכיסוי נגמר

ההגבלה על גיל לא תקפה בחובה, אבל רישיון זה סיפור אחר. לפי הפוליסה התקנית, המבטח פטור מחבותו אם הנוהג לא היה בעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל לסוג הרכב. יש שני חריגים עיקריים: מי שהיה לו רישיון מתאים בתאריך כלשהו ב-120 החודשים שלפני התאונה, בתנאים שבפוליסה, ותלמיד נהיגה עם מורה מוסמך או נבחן בטסט עם בוחן של משרד התחבורה.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוסיף שמי שנהג בלי רישיון לנהוג ברכב לא זכאי לפיצויים על הפגיעה שלו, למעט רישיון שפקע רק כי לא שולמה אגרה. נפגעים אחרים, כמו נוסעים או הולכי רגל, יכולים לתבוע את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שתפקידה לפצות נפגע שאין לו ממי לתבוע כי הביטוח לא מכסה. הקרן רשאית לחזור אל מי שלא זכאי לפיצויים, כלומר אל הנהג. ועוד נקודה בחוק: בעל רכב שהרשה לאחר לנהוג כשהביטוח לא מכסה את הנהיגה הזו, ונפגע באותה נסיעה, לא זכאי לפיצויים.

נער בן 16 שלקח את הרכב "רק לסיבוב" הוא בדיוק המקרה הזה.

במקיף ובצד ג': מה כתוב במפרט

המפרט הוא המסמך האישי שמצורף לפוליסה ומפרט את התנאים שלכם: דמי הביטוח, ההשתתפות העצמית, ומי רשאי לנהוג. בפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי יש רשימה של סוגי נהגים, ומי שרשאי לנהוג הוא "אחד או יותר" מהם, "כפי שנכתב במפרט". הרשימה נעה בין "המבוטח" ו"אדם ששמו נקוב במפרט" לבין "אדם הנוהג לפי הוראות המבוטח או ברשותו". מה כל אחד מהם אומר, ואיך נכנסים לתמונה גיל וותק מינימליים, הסברנו במדריך נהג נקוב וכל נהג.

כשנהג שלא נכלל בהגדרה נוהג ועושה תאונה, התביעה על הנזק לרכב שלכם, או על הנזק שגרמתם לרכב של אחר, עלולה להידחות או להיות מופחתת. איך בדיוק זה נקבע תלוי בנוסח הפוליסה ובחוק, והתנאים משתנים בין חברות. אם נגרם גם נזק גוף, הוא עובר בכלל דרך החובה.

חובת הגילוי לפי חוק חוזה הביטוח

במקיף ובצד ג' חלים הכללים הרגילים של חוק חוזה הביטוח:

• לפני החתימה (סעיף 6): על שאלה בעניין מהותי צריך לענות תשובה מלאה וכנה.
• אם התשובה לא הייתה נכונה (סעיף 7): כל עוד לא קרה מקרה ביטוח, המבטח רשאי לבטל תוך 30 יום מהיום שנודע לו. אם כבר הייתה תאונה, התגמולים מופחתים באופן יחסי: כיחס בין הפרמיה ששולמה לפרמיה שהייתה נגבית לפי המצב האמיתי. המבטח פטור לגמרי אם התשובה ניתנה במרמה, או אם מבטח סביר לא היה מבטח בכלל במצב האמיתי.
• מתי אין למבטח סעד (סעיף 8): אם ידע או היה עליו לדעת את המצב, או אם העובדה לא השפיעה על מקרה הביטוח או על היקף החבות. זה לא חל כשהייתה מרמה.
• שינוי באמצע התקופה (סעיפים 17-18): נהג חדש שמתחיל לנהוג קבוע הוא שינוי בעניין שנשאלתם עליו. צריך להודיע למבטח מיד ובכתב, וגם כאן, אם לא הודעתם, התגמולים עלולים לרדת באופן יחסי.

הפוליסה התקנית לרכב פרטי חוזרת על זה: המבוטח יודיע במשך תקופת הביטוח על כל שינוי בעניין מהותי, ואם לא, המבטח רשאי לבטל או להקטין את חבותו לפי החוק.

דוגמה: הבן בא הביתה לסוף שבוע

משפחה עם יונדאי i20. בחובה הוצהר שהנהג הצעיר ביותר הוא האמא, בת 47. במקיף נכתב במפרט, נניח, שרשאי לנהוג כל נהג מגיל 24 ומעלה. הבן בן 19, עם רישיון בתוקף כבר שנה וחצי, לוקח את הרכב ופוגע ברכב אחר. נפגע גם נוסע.

ואם במקום הבן היה נוהג בן דוד בן 16 בלי רישיון: בחובה המבטח פטור, בן הדוד לא זכאי לפיצוי על פגיעתו, והנוסע יפנה לקרן.

הדוגמה להמחשה בלבד. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות והפוליסה.

איך מוסיפים נהג, קבוע או זמני

• בחובה: לפי הקודקס של רשות שוק ההון, כשבעל פוליסה משנה אחרי ההנפקה תשובה שנשאל עליה, החברה מעדכנת את הספח. לפי ההוראות, כשמסכימים על שינוי פרטים המבטח מתעד את הבקשה ומנפיק תעודת ביטוח חדשה, ורשאי לגבות תוספת אם השינוי מחייב זאת.
• במקיף ובצד ג': מעדכנים את הגדרת הנהגים במפרט. אם ההגדרה היא "נהגים נקובים", מוסיפים שם ומספר זהות. אם היא לפי גיל, משנים את הגיל המינימלי.
• לתקופה קצרה: אם הנהג מגיע רק לתקופה מסוימת, שווה לשאול את החברה אם אפשר לעדכן את ההגדרה לתקופה מוגבלת ומה המשמעות למחיר. זה תלוי בתנאי כל חברה.

מה בודקים לפני שנותנים מפתחות

1. מה כתוב במפרט על מי רשאי לנהוג: שמות, גיל מינימלי, ותק מינימלי.
2. מה רשום בספח של החובה על הנהג הצעיר ביותר.
3. שלנהג יש רישיון בתוקף לסוג הרכב.
4. אם צריך לעדכן: להודיע בכתב ולשמור את האישור ואת המפרט או התעודה החדשים.

על המחיר כשנהג צעיר מצטרף לרכב המשפחתי כתבנו במדריך לביטוח רכב לנהג צעיר, ועל הצעדים הראשונים אחרי תאונה במדריך מה עושים אחרי תאונה. את הנתונים הרשומים על הרכב עצמו אפשר לראות בבדיקה לפי מספר רכב.

המידע במדריך הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ או המלצה לגבי ביטוח מסוים. התנאים המחייבים הם אלה שבפוליסה; לשאלות על מקרה ספציפי אפשר לפנות לחברת הביטוח או לאיש מקצוע מתאים.