נפגעתי בתאונת דרכים: איך מגישים תביעה לביטוח החובה

יומיים אחרי התאונה הצוואר מתחיל לכאוב, יש הפניה לבדיקות, ומסתבר שלא תהיו בעבודה כמה שבועות. השאלה הראשונה היא מי משלם על כל זה. התשובה היא ביטוח החובה: הוא מכסה נזקי גוף של נהגים, נוסעים והולכי רגל, והוא היחיד מבין ביטוחי הרכב שהחוק מחייב. התביעה מתנהלת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. נעבור על מי המבטחת שאליה פונים, מה שולחים לה, ובאילו מועדים היא חייבת לענות.

החובה מכסה את הגוף, ורק אותו. הנזק לפח, שלכם או של מישהו אחר, נתבע במסלול נפרד: ההבדל בין הכיסויים מופיע במדריך על חובה, צד ג' ומקיף, והתביעה על רכוש במדריך תביעת צד ג'.

ממי תובעים, ולמה האשמה לא נכנסת לתמונה

בנזקי גוף החוק לא שולח אתכם לברר מי אשם. סעיף 2(ג) קובע שהאחריות היא מוחלטת ומלאה, "ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים". גם נהג שגרם לתאונה זכאי לפיצוי מביטוח החובה של הרכב שבו נהג.

מי המבטחת שאליה פונים? סעיף 3(א) קובע שבתאונה שבה היו מעורבים כמה כלי רכב חלה על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו. כלומר נוסע תובע את מבטחת החובה של הרכב שבו נסע, ולא את הרכב השני. מי שנפגע מחוץ לכלי הרכב, הולך רגל או רוכב למשל, והיו מעורבים כמה כלי רכב, הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד: אפשר לתבוע את כולם או את אחד מהם, וההתחשבנות ביניהם היא עניינם.

נקודה שמפתיעה הרבה אנשים: סעיף 8(א) קובע שמי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי החוק הזה, לא תהיה לו עילת תביעה לפי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, אלא אם נפגע בתאונה שנגרמה בידי אדם אחר במתכוון. כלומר אין תביעה אישית נגד הנהג השני על הפגיעה בגוף, והמסלול היחיד הוא המבטחת.

מה חברת הביטוח חייבת לתת לכם כבר בפנייה הראשונה

כאן נכנס חוזר בירור ויישוב תביעות של רשות שוק ההון. סעיף 13 שלו קובע שההוראות חלות גם על ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי, כלומר ביטוח חובה, וגם על קרנית ועל התאגיד שמנהל את המאגר לביטוח רכב חובה.

לפי החוזר, מי שפונה בקשר להגשת תביעה מקבל בהקדם האפשרי את המסמכים הרלוונטיים לסוג התביעה:

• מערכת הכללים של החברה ומסמך שמפרט את הליך בירור ויישוב התביעה.
• הנחיות בדבר אופן הפעולה הנדרש מהתובע, ובהן מידע על הזכות לקבל שיפוי על הוצאות שהחברה חייבת בהן, למשל תשלום למומחה עבור חוות דעת.
• פירוט המידע והמסמכים הנדרשים לבירור התביעה, וטופס הגשת תביעה אם יש כזה.
• הודעה על תקופת ההתיישנות.

המסמכים האלה גם מתפרסמים באתר האינטרנט של החברה, כך שאפשר להוריד אותם בלי לחכות. עוד שתי הוראות שעוזרות בפועל: החברה לא תדרוש מתובע מידע או מסמכים שתובע סביר אינו יכול להשיג או אינו רשאי לקבל, ואם במהלך הבירור מתברר לה שדרושים מסמכים נוספים, עליה לדרוש אותם לא יאוחר מארבעה עשר ימי עסקים מהיום שהתברר לה הצורך בהם. בקשות מסמכים שמגיעות בטפטוף, חודש אחרי חודש, לא עומדות בכלל הזה.

הטיפול הרפואי מגיע מקופת החולים

פה נופלים הרבה אנשים. מאז 1.1.2010 שירותי הבריאות שבסל לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מגיעים לנפגע תאונת דרכים מקופת החולים שלו, וחובת הפיצוי של הנוהג ושל המבטחת לא חלה על אותם שירותים. בפועל: הבדיקות, הפיזיותרפיה והמרשמים עוברים דרך הקופה, ולא דרך חברת הביטוח.

לכלל הזה יש חריגים שהחוק מונה: תושב שנמצא בתקופת המתנה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שהחוק אינו חל עליו, ומי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לנפגעי עבודה מהביטוח הלאומי. גם כשהטיפול מגיע מהקופה, התיק הרפואי שנוצר שם הוא הבסיס לתביעה, ולכן שווה לבקש שהרישום ייעשה מההתחלה כתאונת דרכים.

תשלום תכוף: כסף לפני סוף התביעה

תביעת נזקי גוף נמשכת לרוב חודשים ארוכים, והחוק לא משאיר את הנפגע בלי כלום עד הסוף. סעיף 5(ב) מחייב את מי שחייב בפיצויים לשלם, בתוך 60 ימים מקבלת דרישה בכתב, שני דברים:

1. הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים.
2. תשלומים חודשיים שיספקו, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי הריפוי והסיעוד ואת צרכי המחיה של הנפגע ושל בני משפחתו שפרנסתם עליו. התשלומים לצרכי מחיה נקבעים תוך התחשבות בהכנסת הנפגע לפני התאונה, עד תקרת הכנסה שקבועה בחוק.

התשלומים האלה נקראים בחוק תשלום תכוף, והם חלק מהפיצויים ולא תוספת להם. חלפו 60 ימים מיום שהדרישה הוגשה והיא לא שולמה, אפשר להגיש לבית משפט בקשה לתשלום תכוף, אפילו בנפרד מהתביעה העיקרית. בית המשפט שמחליט על תשלום תכוף קובע גם את המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית, והחלטתו בבקשה אינה מעשה בית דין לגבי התביעה עצמה.

הדרישה הזאת היא בכתב, והיא צריכה להיות מגובה במסמכים: אישורים רפואיים, קבלות על הוצאות, ואישורי הכנסה שמראים מה הייתה ההכנסה לפני התאונה.

לוח המועדים של התביעה

שורת ההתיישנות היא השורה שאי אפשר להתעלם ממנה. חוק ההתיישנות קובע שבע שנים בתביעה שאינה במקרקעין, והתקופה מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. בחישוב התקופה לא נמנה הזמן שבו טרם מלאו לתובע שמונה עשרה שנה, ולכן בקטין שנפגע מתחיל המונה בגיל 18. החוזר מוסיף כלל שחוסך הפתעות: הגשת התביעה לחברת הביטוח אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות, ורק הגשת תביעה לבית משפט עוצרת אותו.

מי שאינו זכאי, ומתי נכנסת קרנית

סעיף 7 לחוק מונה נפגעים שאינם זכאים לפיצויים לפיו, ובהם מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שנהג ברכב בלי רשות ומי שידע שנוהגים בו כך, מי שנהג כשאין לו רישיון לנהוג ברכב, מי שהרכב שימש אותו לביצוע פשע, מי שנהג ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח לא כיסה את השימוש שלו ברכב, ובעל רכב שהתיר לאחר לנהוג בלי ביטוח ונפגע באותה נהיגה.

לסעיף הזה יש שני סייגים שמצילים לא מעט תיקים. רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה אינו נחשב כאן כהיעדר רישיון, וכך גם הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל. ומי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מבעליו ללא ביטוח, ולא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע, זכאי לפי סעיף 7א לתבוע פיצויים מקרנית.

קרנית היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה בחוק עצמו. סעיף 12 קובע שתפקידה לפצות נפגע שזכאי לפיצויים ואין בידו לתבוע מבטחת, מאחת הסיבות האלה: הנוהג האחראי אינו ידוע, לנוהג אין ביטוח או שהביטוח אינו מכסה את החבות, מונה למבטחת מנהל מורשה או שהמבטחת בפירוק. במקרים האלה הנפגע זכאי לקבל מהקרן פיצויים כשם שהיה זכאי לקבל ממבטחת.

כשהתאונה היא גם תאונת עבודה

נפגעתם בדרך לעבודה, בדרך חזרה או בנסיעה בין שני מקומות עבודה? לפי הביטוח הלאומי, תביעה כזאת יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה, וזה פותח מסלול נוסף במקביל לביטוח החובה.

מה שחשוב לדעת על המסלול הזה:

• תביעה לדמי פגיעה מוגשת לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
• כשהפגיעה נגרמה בתאונת דרכים, יש לצרף דוח מהמשטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה שהוגשה לחברת הביטוח.
• תביעה שהוגשה לחברת ביטוח אינה מונעת תביעה לדמי פגיעה, ואם תבעתם פיצויים מצד שלישי שאינו המעסיק, יש להודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף.
• מי שמקבל קצבת נכות מעבודה בשל התאונה רשאי לתבוע את חברת הביטוח, ובמקביל הביטוח הלאומי רשאי לתבוע מהחברה פיצוי על הקצבה ששולמה או שתשולם.

בצד הזה של התיק המועדים קצרים מאלה של התביעה לחברת הביטוח, ולכן שווה לטפל בשני המסלולים במקביל ולא בזה אחר זה.

מה נשאר מתועד אצל המשטרה

בתאונה עם נפגעים המשטרה מגיעה למקום. לפי פקודת המטה הארצי של משטרת ישראל בנושא, שוטר שמגיע לזירה מגיש עזרה ראשונה כפי יכולתו, מזעיק אמבולנס לפי הצורך, שומר על הזירה כדי למנוע פגיעה בראיות, ורושם את פרטי המעורבים: שם ומען, מספר רישיון הנהיגה, מספר הרישום של הרכב, שם הבעלים ומענו, זמן האירוע ומקומו, וגם את פרטי מי שהיה עד לתאונה. את הזירה מטפל בוחן תנועה, והטיפול מתועד בתיק חקירה שבסופו מודיעים למעורבים על סגירתו.

כל זה הופך לנייר שאפשר לבקש אחר כך, ושהביטוח הלאומי דורש כדוח משטרה. הסדר המעשי, כולל התיעוד שלכם במקום, מופיע במדריך מה עושים אחרי תאונה.

לפני שמתחילים

שלושה דברים שאפשר לעשות עוד לפני המסמך הראשון: לבדוק איזו חברה ביטחה את הרכב בחובה ביום התאונה (זה מופיע בתעודת החובה), לבקש מהקופה שהטיפול יירשם כתאונת דרכים, ולאסוף את אישורי ההכנסה מהתקופה שלפני התאונה. אם לא ברור לכם מה מבוטח ברכב שלכם ומתי הפוליסה נגמרת, אפשר להתחיל בבדיקה לפי מספר רכב ולהמשיך לבדיקת הצעת החידוש כשמגיע הזמן לחדש.

תביעת נזקי גוף נוגעת ברפואה, בשכר ובמשפט בבת אחת, ובתיקים גדולים מתנהלים בה מול חוות דעת של מומחים. לשאלות על מקרה ספציפי, על גובה הפיצוי או על מסמך שקיבלתם, אפשר לפנות לחברת הביטוח או לאיש מקצוע מתאים.

המידע במדריך הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ או המלצה לגבי ביטוח מסוים. התנאים המחייבים הם אלה שבחוק ובפוליסה.